פטנטים

הגשה לאומית של בקשת פטנט

מאחר ופטנט תקף בגבולות המדינה שבה הוא ניתן הרי שיש לרשום פטנט בכל מדינה שבה מעוניינים להגן על הזכות בהמצאה.

על מנת לא להגיש את כל הבקשות במקביל, המבקש או הממציא יכול להגיש בקשת פטנט ראשונה באחת מהמדינות החתומות על אמנת פאריז, ולהגיש בקשות פטנט מקבילות בכל אחת ואחת מהמדינות בהן הוא מעוניין בהגנה, ואשר חתומות על האמנה, רק בשלב מאוחר יותר.

שלב ההגשה הלאומית הוא שנה לאחר הגשת בקשת פטנט זמני, או שנה לאחר הגשת בקשת פטנט רגילה או בתום 30 חודש במידה והוגשה בקשת PCT.

בשלב זה מתבקש הממציא להגיש את בקשת הפטנט בארצות ספציפיות בהן הוא מבקש להגן על המצאתו.

כניסה לשלב הלאומי כרוכה בתשלום האגרההלאומית במשרד הפטנטים של כל מדינת יעד.

בשלב הלאומי כל משרד מיועד יתייחס לבקשה הבינלאומית כמו לבקשהלאומית, כל בקשה נבחנת באופן עצמאי על ידי רשות הפטנטים באותה מדינה בה הוגשה ולכל מדינה דרישות שונות אם בשפת הגשת הבקשה, תשלום אגרות הגשה, אגרות תחזוקה ועוד.

הבקשה אם כן תבחן על ידי רשות הפטנטים המקומית, ויינתן פטנט עליה (או שהבקשה תידחה) בהתאם לחוקי אותה מדינה

אם וכאשר רשות הפטנטים המקומית תעניק לממציא פטנט אזי שהמצאה זו תהיה מוגנת באותה מדינה בלבד ולתקופה של עד 20 שנה מיום הגשת הבקשה הראשונה.

בשלב הלאומי המבקש יצטרך להתכתב עם כל משרד לאומי בעצמו, ובדרךכלל הוא יזדקק לכתובת ולנציג מקצועי בכל מדינה.